<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ה' שער ד'</h1>
<h2>דף נא:</h2>
הבכור מאביו נוטל פי שנים בנכסי אביו, כגון שהניח חמשה בנים ואחד מהם בכור, הבכור נוטל שליש הממון, וכל אחד מארבעה הפשוטים נוטל שתות. וכן על חלוקה זאת חולקים לעולם. ר"ם פ"ב דנחלות. ואין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם.
[ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק] מלוה שיש ביד הבכור יטול בה הבכור חצי הבכורה. וכן [כתב] ר"ם. ורי"ף דנוטל חלק בכורה משלם. הבכור שמחל קודם חלוקה מחילתו מחילה. ואם חלקו הבכור והפשוט, ולא נטל רק כפשוט, ויתר. ואם מיחה, כגון שאמר בפני שני עדים מה שאני חולק עם אחי בשוה לא מפני שמחלתי לו, הוי מחאה.
בעל שמתה אשתו ואחר כך מת אביה או אחד מן המורישין אותה, אין הבעל יורש אותן, שאין הבעל יורש נכסים הראויין לבוא לאחר מכאן, רק מה שבא לרשותה קודם שתמות. מלוה של אשה, אע"פ שהיא נכסים הראויים לגבי בכור, לגבי בעל מוחזקת היא, דכל מאי דאית לאיתתא ירית. כן דעת ר"י ן' מיגש. ורי"ף [כתב] דמלוה ראויה היא, ופסק כרב פפא דאין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק.
